עתיד קרוב

Life is what happens to you while you're busy making other plans"- John Lennon"

סטודיו לוד: העתיד הקרוב' מתמקד בקריאה עירונית, בניסוח דרכי גישה, פעולות, והתערבויות אשר יכולות לחולל שינוי בעתיד המיידי של חיים בלוד.

ההתמקדות במימד הזמן הקרוב שמה דגש על התבוננות נכוחה בקיים – בכל קני-המידה – בכדי לזהות את הפוטנציאלים והשימושים המקומיים כבסיס להתערבויות מיידיות ושינוי של חוויות היום יום על בסיס  הקיים. בהינתן היסטוריה של אי מימוש  תכניות מתאר ארוכות טווח בלוד, הסטודיו מבקש לבחון אסטרטגיה חלופית להתנעה של תהליכים עירוניים היכולים להציע שינוי ממשי של החוויה העירונית בהווה ואף להוות מסד לפעולות ותהליכים עירוניים המתמשכים לאורך זמן.

העבודה דרך העתיד הקרוב מבקשת להתמקד בפעולות ממוקדות היכולות לייצר תגובות שרשרת עירוניות תוך בחינה של הנכסים, הקהילות, וטווחי ההשפעה האפשריים של ההתערבות המוצעת. הדגש בעתיד הקרוב הוא על עבודה עם מצעים פיזיים וחברתיים  קיימים תוך לקיחת  אחריות לעיצוב בר-מימוש עכשווי שיבטיח תפקוד אדריכלי,  מרחבי ונופי לשיפור חיי היום יום בלוד.

מנחות אד' רבקה שטרנברג/'מגמה' ואד'נוף נעמה מישר

פרויקטים בסטודיו:

עבר הווה עתיד- זיכרון מופעל כפרוגרמה עירונית – אנה שכטמן,נופר אשורי ונילי מאורבאנר גדול

מהות הפרוייקט הינה ניסוח אסטרטגיה של שימושים חוזרים בעיר. הנחתנו היא שעל ידי פירוק עברה העשיר של העיר לוד לשכבות של זמן ולאחר מכן דלייה של איכות מהותית מכל שכבה ושכבה, ייווצר מערך צבירה עירוני ואקטיבי. את מערך זה ניתן להפעיל על התשתית העירונית הקיימת וביכולתו לחולל הוויה עירונית חדשה על גבי הזיכרון. בפרוייקט אנו צוללות אל תוך הזיכורן, מחפשות  נרטיב, ופועלות מתוך הכרה כי העיר לוד מכילה בקרבה מספר רב של קולות אותם ניתן להגביר.

פרוייקט זה הוא אלטרנטיבה לתוכנית מתאר קלאסית ובכך מתייחס לשטחה הכולל של לוד.

הבניית מערך של מחוללים במרחב העירוני על בסיס ההיסטוריה ובהתייחס לצרכי התושבים כיום. מימוש של פוטנציאלים קיימים בעיר על ידי החייאת הוויות שלא נצברו בה.

להמשך קריאה


בהרכבה עצמית – רעות ביטון וטל גוטרמן1

בסיור בעיר ניתן לזהות מקומות רבים בהם התושבים מגלים מעורבות ומפעילים יוזמות אזרחיות, במקומות בהם יש צורך בשינוי המרחב, שיפורו או השמשתו. בניגוד למקומות רבים אלו, מתחמי השיכונים מאופיינים דווקא בחוסר מעורבות מצד התושבים, והאזורים הפתוחים המידיים בהם נותרים חדגוניים וחסרים ההשפעה ואופי התושבים.
על ידי סיפוק של תשתית ראשונית המעודדת התערבות, ניתן יהיה לעודד יוזמות שכאלו. תשתית זו מהווה תבנית, אליה יצקו התושבים את ההתרחשויות השונות- והיא שתגרום למתחמי השיכונים לקבל לתוכם את הביטוי של המתגוררים בהם.​

להמשך קריאה


משיכון למעגלי חיים בלוד – נטע כץ, ניצן פדות ונגה אורןהדמיית מבנן

כדי להבין התנהלות עירונית, לפעמים נכון לקחת מקרה פרטי מייצג. בחרנו לבחון ולהתערב במקרה בוחן בעל מופע ייחודי בלוד, התעסקות ביוצא מן הכלל בכדי להפעיל את הכלל. דרך הבנת חיי התושבים ורצונם נוכל בעתיד להכתיב התערבויות נוספות בשיכונים בעיר, וכך לצאת מפתרון דיור בלבד ליצירת מעגלי חיים.

עקרון מנחה הוא זליגה ומעבר בין קנה מידה שונים- מהעיר ועד לדירה הפרטית. עקרון נוסף- שימוש במשאבים קיימים הנובעים מהמציאות במסגרת העתיד הקרוב.

להמשך קריאה


קח/תן:מרחב חליפין בין שכונתי בין הרכבת/פרדס שניר לגני אביב – קטיה זייצב וקרן רזניקbanner2

שכונת הרכבת/פרדס שניר וג"א חיות בשכנות, אמנם אתגרים כמו התנהלות בשפות שונות ביומיום, תרבות חילונית מול דתית ורצון לשמור על הזהות הלאומית, יוצרים נתק ומעצימים את התדמית השלילית של השכונות זו כלפי זו.

אנו טוענות, שניתן לייצר בין השכונות יחסי גומלין, על בסיס סחר חליפין באיכויות הייחודיות לכל שכונה

תוך שימוש באתגרים ושילובם באורך החיים של "מרחב החליפין הבין שכונתי".

להמשך קריאה


שלד עירוני ירוק על בסיס הקיים למוביליות, ספורט ופנאי בלוד- נחמה שכטר ומעין פינקלשטיין___¢_ס_ץ_¬ _____ץ_£_פ

הפרוייקט בוחן כיצד ניתן לקיים את העיר דרך טיפול במרחב הציבורי הפתוח שלה. הנחת היסוד היא שמרחב ציבורי נעים, מאפשר ואסתטי יגרום לתושב לתחושת ביטחון בממסד, יעודד את התושבים לצאת החוצה וכך יצור קהילה פעילה ומגוונת בעיר.
ההתערבות מתמקדת בשלוש שכבות פעולה שונות הנוגעות בתמצית השימוש היומיומי בשטחים הציבוריים הפתוחים: ספורט, פנאי וצמחייה. שכבות אלו מתבססות על הפוטנציאל ה"לודאי". תוך דגש לקיימות ולחלוקת משאבים שוויונית.
הפרויקט טוען שהשלד העירוני הירוק הנוצר מהתערבות זו יכול לשמש כקטליזטור להתחדשות עירונית.​

להמשך קריאה


מרחבי זהות: יומיום, טקס, מחאה- דניאלה גרוס, עידו אסולין, אור אילבאנר 1

החברה העירונית מורכבת מאינדיבידואלים שיוצרים ביניהם קבוצות שונות ודינמיות. זיהינו את המרחב העירוני בלוד כמורכב משלושה מצבים אותם כינינו: "נפרד משותף ונעלם". כיצד נפגשים המצבים השונים ומהו הביטוי המרחבי שלהם? ביצענו פעולה מרחבית באזור העיר העתיקה ורמת אשכול, אזור בעל אוכלוסייה מעורבת, הנובעת מתוך קריאת הרקמה העירונית על פי המצבים העירוניים שזיהינו וביטוייהם המרחביים. הפעולה מתבססת על שלוש פרוגרמות עירוניות: חינוך, דת ומרחבי ביטוי.

להמשך קריאה


Back On Track – גלעד אלפסי, קרין קיקנזון, נטלי מור וצפנת הרמןדוגמא לבלוג

פרויקט התכנון העירוני בלוד עוסק במסילת הרכבת המהווה גורם חוצץ בין צדה המערבי וצדה המזרחי של לוד ובכך מקשה על התנועה וההתניידות בין השכונות בעיר. המסילה חוצה את העיר פיזית, תרבותית וחברתית וסביבתה הקרובה היא אתר הפרויקט, אשר מנסה להעניק פתרון להפרדה הפיזית המשפיעה על שגרת החיים של התושבים. לשם יצירת הקישוריות הפיזית והרכבת חווית משתמשים משתנה, השתמשנו בציר המסילה עבור הקמתו של מסלול לינארי המתפרש על כשלושה קילומטרים אשר מטרתו לגשר על הפערים הפיזיים והחברתיים הקיימים. המסלול מציע חוויה נופית ושימושית משתנה ומתחבר לפונקציות חדשות המשמשות נקודות עניין ולמעברים חדשים וקיימים המשמשים כשלוחות מקשרות בין האתר לעיר.
בין הפונקציות השונות מציע המסלול מקומות שהייה מגוונים לכל אורכו ומאפשר נקודות מפגש בין שכונות, תרבויות וגילאים תוך כדי עיצוב הנובע משימוש בחומרים מקומיים והתחשבות במרקם הפיזי הקיים (ReUse).

להמשך קריאה


מחיץ לממשק – מיכל אביטל, שלי בן נון, רעות ווסטיןבאנר 1 (1)
הפרוייקט עוסק בשאלות העירוניות- מהם הגבולות הפנימיים בעיר לוד ומה השפעתם על המרחב?
הצעת קריאה חדשה לעיר, תוך זיהוי אזורים מבודלים בעלי אופי וזהות יחודיים, מרכז עירוני חדש ומעורב,
והגבולות שביניהם, שמתפקדים היום כחיץ.
הפרוייקט מתמקד בשלושה אזורים על החיץ והפיכתם מאזורים היוצרים הפרדה, לממשקים-
אזורים בעלי מוקדי עניין עירוניים, המאפשרים גישה ויוצרים חיבור.

להמשך קריאה