Life is what happens to you while you're busy making other plans"- John Lennon"
סטודיו לוד: העתיד הקרוב' מתמקד בקריאה עירונית, בניסוח דרכי גישה, פעולות, והתערבויות אשר יכולות לחולל שינוי בעתיד המיידי של חיים בלוד.
ההתמקדות במימד הזמן הקרוב שמה דגש על התבוננות נכוחה בקיים – בכל קני-המידה – בכדי לזהות את הפוטנציאלים והשימושים המקומיים כבסיס להתערבויות מיידיות ושינוי של חוויות היום יום על בסיס הקיים. בהינתן היסטוריה של אי מימוש תכניות מתאר ארוכות טווח בלוד, הסטודיו מבקש לבחון אסטרטגיה חלופית להתנעה של תהליכים עירוניים היכולים להציע שינוי ממשי של החוויה העירונית בהווה ואף להוות מסד לפעולות ותהליכים עירוניים המתמשכים לאורך זמן.
העבודה דרך העתיד הקרוב מבקשת להתמקד בפעולות ממוקדות היכולות לייצר תגובות שרשרת עירוניות תוך בחינה של הנכסים, הקהילות, וטווחי ההשפעה האפשריים של ההתערבות המוצעת. הדגש בעתיד הקרוב הוא על עבודה עם מצעים פיזיים וחברתיים קיימים תוך לקיחת אחריות לעיצוב בר-מימוש עכשווי שיבטיח תפקוד אדריכלי, מרחבי ונופי לשיפור חיי היום יום בלוד.
מנחות אד' רבקה שטרנברג/'מגמה' ואד'נוף נעמה מישר
פרויקטים בסטודיו:
עבר הווה עתיד- זיכרון מופעל כפרוגרמה עירונית – אנה שכטמן,נופר אשורי ונילי מאור
מהות הפרוייקט הינה ניסוח אסטרטגיה של שימושים חוזרים בעיר. הנחתנו היא שעל ידי פירוק עברה העשיר של העיר לוד לשכבות של זמן ולאחר מכן דלייה של איכות מהותית מכל שכבה ושכבה, ייווצר מערך צבירה עירוני ואקטיבי. את מערך זה ניתן להפעיל על התשתית העירונית הקיימת וביכולתו לחולל הוויה עירונית חדשה על גבי הזיכרון. בפרוייקט אנו צוללות אל תוך הזיכורן, מחפשות נרטיב, ופועלות מתוך הכרה כי העיר לוד מכילה בקרבה מספר רב של קולות אותם ניתן להגביר.
פרוייקט זה הוא אלטרנטיבה לתוכנית מתאר קלאסית ובכך מתייחס לשטחה הכולל של לוד.
הבניית מערך של מחוללים במרחב העירוני על בסיס ההיסטוריה ובהתייחס לצרכי התושבים כיום. מימוש של פוטנציאלים קיימים בעיר על ידי החייאת הוויות שלא נצברו בה.
בהרכבה עצמית – רעות ביטון וטל גוטרמן
בסיור בעיר ניתן לזהות מקומות רבים בהם התושבים מגלים מעורבות ומפעילים יוזמות אזרחיות, במקומות בהם יש צורך בשינוי המרחב, שיפורו או השמשתו. בניגוד למקומות רבים אלו, מתחמי השיכונים מאופיינים דווקא בחוסר מעורבות מצד התושבים, והאזורים הפתוחים המידיים בהם נותרים חדגוניים וחסרים ההשפעה ואופי התושבים.
על ידי סיפוק של תשתית ראשונית המעודדת התערבות, ניתן יהיה לעודד יוזמות שכאלו. תשתית זו מהווה תבנית, אליה יצקו התושבים את ההתרחשויות השונות- והיא שתגרום למתחמי השיכונים לקבל לתוכם את הביטוי של המתגוררים בהם.
משיכון למעגלי חיים בלוד – נטע כץ, ניצן פדות ונגה אורן
כדי להבין התנהלות עירונית, לפעמים נכון לקחת מקרה פרטי מייצג. בחרנו לבחון ולהתערב במקרה בוחן בעל מופע ייחודי בלוד, התעסקות ביוצא מן הכלל בכדי להפעיל את הכלל. דרך הבנת חיי התושבים ורצונם נוכל בעתיד להכתיב התערבויות נוספות בשיכונים בעיר, וכך לצאת מפתרון דיור בלבד ליצירת מעגלי חיים.
עקרון מנחה הוא זליגה ומעבר בין קנה מידה שונים- מהעיר ועד לדירה הפרטית. עקרון נוסף- שימוש במשאבים קיימים הנובעים מהמציאות במסגרת העתיד הקרוב.
קח/תן:מרחב חליפין בין שכונתי בין הרכבת/פרדס שניר לגני אביב – קטיה זייצב וקרן רזניק
אנו טוענות, שניתן לייצר בין השכונות יחסי גומלין, על בסיס סחר חליפין באיכויות הייחודיות לכל שכונה
תוך שימוש באתגרים ושילובם באורך החיים של "מרחב החליפין הבין שכונתי".
שלד עירוני ירוק על בסיס הקיים למוביליות, ספורט ופנאי בלוד- נחמה שכטר ומעין פינקלשטיין
מרחבי זהות: יומיום, טקס, מחאה- דניאלה גרוס, עידו אסולין, אור איל
החברה העירונית מורכבת מאינדיבידואלים שיוצרים ביניהם קבוצות שונות ודינמיות. זיהינו את המרחב העירוני בלוד כמורכב משלושה מצבים אותם כינינו: "נפרד משותף ונעלם". כיצד נפגשים המצבים השונים ומהו הביטוי המרחבי שלהם? ביצענו פעולה מרחבית באזור העיר העתיקה ורמת אשכול, אזור בעל אוכלוסייה מעורבת, הנובעת מתוך קריאת הרקמה העירונית על פי המצבים העירוניים שזיהינו וביטוייהם המרחביים. הפעולה מתבססת על שלוש פרוגרמות עירוניות: חינוך, דת ומרחבי ביטוי.
Back On Track – גלעד אלפסי, קרין קיקנזון, נטלי מור וצפנת הרמן
