רשתות עירוניות

מהי ציבוריות בלוד והאם היא אחידה לכלל הקהילות בעיר? העיר העתיקה של לוד עמוסה במבני חינוך ודת, שוקקת חיי יומיום ומסחר ומהווה אתר מובהק למחאות פוליטיות של קבוצות זהות שונות בעיר. הסטודנטים דניאלה גרוס, עדו אסולין ואור איל השתמשו בשלוש אסטרטגיות להתערבות במרחב הציבורי בעיר העתיקה ליצירת מערך מרובד של ציבוריות המאפשרת זהות והשתייכות משתנה של התושב עם קהילה ספציפית, או בין קהילות ועם ציבורי כללי . הסטודנטים יצרו במה לשימושים המובהקים של קבוצות זהות נבדלות בעיר; הציעו שימושים חדשים המנגישים לכלל את התרבות המרחבית של קבוצות נבדלות; וחיזקו את המצע משותף שהשימושים בו גמישים ושנעדרים ממנו איפיוני זהות מובהקים. רחבת השוק הוצללה ושולבו בה מתקנים גמישים המתאימים למסחר, ישיבה ותצוגה, ההפרדה בין בתי ספר נפרדים רוככה כשבמקום גדרות הותקנה ביניהם ספריה דו כיוונית, אל השימוש הקהילתי במתנ"ס שיקגו נוספו פעילויות משחק וספורט בסמיכות אליו, ואילו כיכר הפלמח הפכה לסביבת הולכי רגל המספקת הן אינטימיות בצל הבוסתן והן חשיפות ציבורית ברחבה שהפכה למצע עבור הוצאת פעילויות ממבני הדת אל המרחב הציבורי. מנעד מרחבי הזהות השונים מאפשרים רב קיום יומיומי בלוד והזדהות עצמית עם מגוון מעגלי יחוס.

מנחים: אד' קלאודיו מילול, אד' חגית חירות קובי

EXPO-CITY – אלון אלכסנדרוני , דימה זרצקי , דניאל שפלר.

תשתיות הרכבת מהוות מפגע המנתק את העיר ומעמיק את השסע החברתי. Slide 1
זיהוי המפגע הוביל להקמת מתחם היוצר מקומות עבודה , מושך תנועה אנושית ויוצר נקודות מפגש עם פוטנציאל עסקי חיצוני ופנימי.
בתכנון פארק מעל תשתיות הרכבת הקיימת המחבר את שכונת לוד הותיקה עם שכונת הרכבת וגני אביב. הפיתוח יהווה גורם משיכה מכל קצוות העיר וכך ישפר את הקישוריות עירונית. המתחם ישלב תחנה מרכזית חדשה עם תחנת רכבת ויאפשר הגעה מתוך לוד ומחוצה לה ויגביר את העומס העירוני הרצוי .
העומס העירוני ינוצל לטובת הפרוייקט: בנייני משרדים / מבנה ציבור / מתחם עיסקי/ בתי קפה ותערוכות/ מרכז ירידים ובו תערוכות משני סוגים – האחד נותן במה לאוכלוסיה מקומית לביטוי תרבותי , אומנות וכו'. השני יתן במה עיסקית למסחר תעשייה ותרבות מהארץ ומהעולם

ציר יוצר מפגש מפרה – מיכל צור, שני שלומוביץ, צופית תורג'מן

מה אם לוד הייתה מחוברת ישירות לנתב"ג ונהנית מהקרבה למוקד תיירותי ובינלאומי?מה אם לוד הייתהציר יוצר באנר משווקת עצמה כעיר לשלושת הדתות, עיר שבה ההיסטוריה מחייה את העיר?

מה אם לוד הייתה נתמכת יותר על ידי הרכבת ומשתמשת בעוצמה שלה כעיר במטרופולין?

שימוש באחת הצמתים המרכזיות בעלת רקע היסטורי וחיבורה אל מוקדים שונים בעיר דרך ציר מרכזי להליכה, תיצור מקום שהוא נגיש, מושך ונעים לתושבי האזור ומבקרים מבחוץ.

להמשך קריאה


LOD'O'KNOT – אילנה סופרוני, ווארד עיסאווי, ורד ויס

הפרוייקט נקרא LOD'O'KNOT, ומדבר על גישור פערים חברתיים ומרחביים והתגברות על נתקים banner 1וקטיעות של רצפים חיוביים בלוד.
הפרוייקט מושתת על הרעיון שכל נקודוה המזוהה כספציפית או ייחודית- משדרת רצון לסוג שונה של התערבות, וכך נוצרת סכימה פרקטלית של התערבויות, שכל מעבר קנ"מ ייתן מצבים חדשים ואפשרויות למימוש שונה. כל התערבות גוררת הערבות. בפרוייקט מוצג קטע התערבות בלוד שמשלב הרבה נקודות כאלו ומהווה קו זינוק עבור כל העיר להשתלבות בסכמה של שינוי והתחדשות.
.
.
.
.

קשר לוד – עידן ששון, אודי מונצרש, נתנאל כהןבאנר_Page_11

העבודה עוסקת בהעצמת הקיים, איזון מסות בתוך העיר, חיזוק הקישוריות של העיר אל מרחב המטרופולין ובתוכה, בין שכונותיה וכל אלה מהווים כלים אמצעים לבנות רצף עירוני בין הגורמים השונים בעיר.

אנחנו מתמקדים באזור התעשייה בעיר, ובשכונת הס"ח הסמוכה לו, ובוחנים יצירת רצף בין אזור התעשייה עם המבניות הקשיחה שלו, עם הטיפולוגיה הייחודית של שכונת המגורים, החקלאות המהווה, קשר ביניהם והקשר של כל המסה הזו לכלל העיר.


העיר כמגרש משחקים – מירי רגב, תומר ליכט, רועי קורן באנר גדול

רושם החזק שקיבלנו מהעיר לוד  היה של עיר שחלקיה מנותקים.

בחזון שלנו דמיינו כיצד ניתן לחבר בין אותם חלקים וליצור מעין שטיח אשר מורכב מחלקים מגוונים שביניהם יש קשר חזק ומאחד.

בכדי ליישם חזון זה, חשבנו שנכון לפנות לקהילת הילדים ובעזרתה לנסות וליצור את השינוי.

אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אזור עירוני אשר בטוח ומתוכנן נכון לילדים, יהיה בהכרח בעל ערך לשאר אוכלוסיית העיר.


קמפוס לוד – לירן כהן, מעיין סרויה ושרי שאולבאנר 1

הפרוייקט שלנו עוסק בשילוב קמפוס קהילתי בלוד, כאשר הקמפוס מורכב מפקולטות פזורות ברחבי העיר המנהלות קשרים ביניהם. פיתחנו מודול לקמפוס הכולל קריטריונים שונים הבאים לידי ביטוי באופנים שונים בכל אחת מהפקולטות, אחד מהקריטריונים הוא אינטראקציה עם הסביבה אותה השגנו ע"י יצירת מרחבי שהייה משותפים וקיומן של פונקציות ציבוריות בקמפוסים המשרתות הן את הסטודנטים והן את התושבים. הקמפוס יוצר צירים המארגנים את המרחב ויוצרים קשרים בין שכונות בעיר.

להמשך קריאה


מטרופולוד – אילאיל פייגלין, אימאן עתמאנה, אביטל סיימונסבאנר 1 (3)

הסוגיה העירונית- למרות מיקומה האסטרטגי בטבעת התיכונה של מטרופולין תל אביב, לוד  לא שייכת לרקמה המטרופולינית  לכן  אינה נהנית מכוחות המטרופולין כמו שכנותיה לטבעת זו. גם מבחינה תודעתית לוד אינה משויכת אל המטרופולין כלל.  הנחת היסוד היא שחיבור לוד אל המטרופולין יועיל ללוד, יפעל לטובת תושביה הקיימים וימשוך חדשים.

האתר והתערבות- החלק אותו בחרנו לפרט הינו מקטע מכביש 44  העובר בתוך רמלה וסמוך ללוד המשמש כיום כחוצץ מכוון בין הערים. ההצעה שלנו כוללת קשירה של הערים יחד למערך אחד ויציקת פונקצית חדשות אל אזור התפר שביניהן תוך נסיון למתג מחדש את העיר, ולהפוך את האזור לשער חדש אל המטרופולין כחלק מפעולה רחבה יותר לאורך כביש 44

להמשך קריאה

 


TRAVELOD – אלינה גרדשניק, מור היינריך וסיון ונוןj

זיהוי לוד כעיר בעלת שדה תעופה על שמה (בעבר) ובעלת קרבה פיזית לשדה התעופה, כאשר בניגוד לציפיות ההכוונה התנועתית בשטח מדלגת על לוד.

בפרוייקט נעשה חיבור מחדש של לוד לאזור שדה התעופה ע"י תכנון מחדש של מערך התנועה וסטרוקטורת הכבישים.

אנו מאמינות שהסטרוקטורה צריכה להיבנות על בסיס צרכי המשתמש בעיר כדי לחזק את תושביה בעזרת קביעת הגרעין כמרחב התנועה וצירי המבטים המכווינים את המשתמש לפירותיה התיירותיים של לוד.