שכבות בזמן

עיר היא כמו פסיפס. הרבה אבנים, הרבה צבעים, הרבה אנשים, מעורבבים זה בזה. אבל ביחד היא סיפור מדויק ויפה להפליא. זהו פסיפס של זיכרונות ופסיפס של תקוות. וכל דור וכל קבוצה בונה אותו שוב ושוב מחדש.
אנו מציעים לבחון את עתידה של לוד – או ליתר מיקוד – את עתיד מרכז העיר, דרך הפרספקטיבה ההיסטורית, דרך השכבות העירוניות ששקעו תחת משקל השכבות שבאו עליהן ויצרו יחד את הבסיס בו , אנחנו, מתכנני המאה ה- 21 אמורים לפעול.

מנחים: פרופ' שמאי אסיף ואדר' ערן מורדוכוביץ

פרויקטים בסטודיו:

תפרים עירוניים – עומר גבאי, יעל דאימונד ואוהד פררה.

חקירת העיר לוד כשלם ושכונותיה הולידה זיהוי לפערים בין גבולותיה הפנימיים והגדרת אזורים פורמליים
וא-פורמליים בעיר. כאשר אנו מגדירים א-פורמלי כשטחים שאינם מטופלים, ללא תשתיות, עם בנייה ורנקולרית והתמקדנו ברמת אשכול מתוך הבנה כי יש בה עירוב רב בין הפורמלי לא-פורמלי.

ההתערבות באזור הנבחר מבקשת לתפור את אותם קרעים וזאת באמצעות כלים עירוניים דוגמת ציפוף בנייה, שימוש במבנים ההיסטוריים ופוטנציאל המבנים הקהילתיים-ציבוריים הקיימים. אי לכך פותח האזור תוך מבט לעבר מצד אחד, ומבט להווה והקיים מצד שני. המשך קריאה


עיר מעורבבת – דוד ארן, טניה גורליק, עדי תורן

תכנון על פי צרכים- מתוך הבנה שרק ממקום בו אנשים לא מרגישים פגועים ומקופחים יכולה להתרחש אינטרקציה. שיטת עבודה שיצרנו על פי סכמת הצרכים של מזלו לצד צרכים שזיהינו במקום, ואל מולם אופן המענה על הצרכים: תנועה, הפרטת חלקות מתוך שטחים סמי ציבוריים, שטחים קהילתיים לאירועים ושדרוג הדירות בשיכון ע"י הרחבות ומרפסות.
איזור האינטרציה נועד לחיבור ומפגש. מתחמי האינטרציה יכילו עקרונות שחקרנו- המהותיים לאזורי חיבור ומפגש- מיקום, גבולות, תכני פעילות, גלובליות, מורפולוגיה. תכני הפעילות יכלו מסחר, תעסוקה ונופש. בהם יכול לבוא לידי ביטוי שיויון.
ערבוב ומפגש לודאי: הפארק- בין מוסדות החינוך. מכיל את האיכות הלודאית שזיהינו- האלתור, הארעיות. רחבות שונות שנועדו לשימושים שונים, בשעות שונות ע"י גילאים שונים. משטחים רכים וקשים, תשתיות אופציונליות, מתקני משחק ומגרשים לצרכי מוסדות החינוך. חאן אל חילו- מרכז לעשייה חינוכית-סדנאות עבודה. התנועה נובעת ממערכת השבילים הלבתי פורמליים שזיהינו באזור.
גלובליות-אזור התיירות… המשך קריאה


Lod's High School – ניר פולק ומיכל שביטהדמיית בית עץ

האם ניתן לתכנן את העיר בצורה המשתתפת באופן פעיל בתהליך התבגרותם של הילדים? יוצרת מרחבת פעיל, עשיר, מחנך ומסקרן ובו בעת מהווה את המקום המוגן לילד?
בשכונה אפופת מיסתורין ומרובת ילדים לשולי העיר העתיקה בחרנו ליישם את העקרונות שפיתחנו לתכנון לילדים. במרכז התכנון רחוב שנמשך מהעיר העתיקה, מטפס לגובה וחוצה את הרכבת, יושב על הרקמה המצטופפת, ועליו פזורה מערכת החינוך המתפקדת כמערכת פתוחה ומשתמשת ברשת העירונית כתשתית חינוכית בלתי נפרדת למערכת הפורמלית. המשך קריאה
.

WorkLod – עדי גולן, ויטלי סקבירסקי ועידו גורן

העיר לוד הייתה בעברה צמת דרכים מרכזי במזרח התיכון וכיום מיקומה הגיאוגרפי של העיר במרכז הארץ אינו בא לידי ביטוי במידת חשיבותה.

הפרויקט משתמש במפגש שני צירים עתיקים אשר חצו את העיר ומתמקד בציר מזרח-מערב.

הפרויקט מציע מודל של תעסוקה גמישה וחדשנית באופייה אשר מתבסס על הקישוריות במטרופולין-מרכז ומשתלב במרקם האורבני. זאת, מתוך ראיית התעסוקה כמחולל אשר ימנף את העיר במציאות העכשווית. להמשך קריאה


רקמות – נתקים – שייכות – אלכס שוסברגר, דפנה גורביץ', חנן רודיך

הפרוייקט בוחן את העיר לוד על רצף הנתקים והרקמות הקיימות בעיר, מצד אחד מציע להעמיק את הבידול בין השכונות והאכלוסיות ולאפשר ולחזק את היחודיות שלהן ומצד שני מנסה  ליצור רקמות מחברות ואזורי מפגש שיאפשרו את החיבורים הללו. כמקרה בוחן נלקח אזור תפר בין שכונת רמת אשכול לבין בניה ערבית צמודת קרקע בניסיון ליחד כל רקמה לחזק אותה ולשפר את איכות החיים בה. במקביל יצרנו רקמה חדשה בעלת איכויות מגורים שמאפשרת שטחי משחק לילדים וכן שטחים פתוחים מוגדרים עבור כל יחידת דיור וגם שטחים סמי פרטיים לכל קבוצת מבנים. בתוך הרקמה החדשה תוכננו שני צירים ציבוריים אחד ציר מסחרי והשני ציר היסטורי הקושר בין בית הבד למבנה בית הקשתות ומשמיש אותם עבור הציבור. הציר המסחרי מקשר בין הרקמות ומוביל אל מרכז מסחרי קיים בתוך רמת אשכול. הצעה זו מטרתה לשפר את הקשר בין השכונות והאוכלוסיות בעיר ובו זמנית לשפר את איכות החיים בכל שכונה ושכונה. להמשך קריאה

The Reformal City – עמית קוחן ואביעד עמר

שתי ערים מתקיימות בלוד – לוד של מעלה, העיר הפורמלית, ולוד של מטה, העיר הבלתי-פורמלית. הפרויקט מנסה לזהות את ההזדמנויות במפגשים שבין ערים אלו, ומציע כיצד להשתמש בהן לטובת שתי הערים – האם נוכל להפוך את לוד לעיר רפורמית? הפרויקט מזהה תשתית להזדמנות כאלו בשטח שבין שכונת הסח' הבלתי פורמלית שבמערב העיר, לרמת אשכול, מרכז העיר העתיק. שטחים מוזנחים רבים באזור זה הנם בעלי הפוטנציאל לגשר על הפער שבין הפורמלי לבלתי-פורמלי בעיר, וליצירת הרפורמלי. ההתערבות מציעה לאמץ את הבלתי-פורמלי כלגיטימי, הנובע מתוך צורך, וכן לאפשר לפורמלי להפרם, באופן ששני הצדדים יתקרבו זה לזה על פי מידת הנוחות והאיכות המתאימה לכל אחד. להמשך קריאה


לוד, עיר צומחת – אמיר חמאיסי, מריה חאג' יחיא ואסנת קרת

הפרויקט תופס את העיר כמערכת שלמה אשר איננה באה לידי ביטוי בלוד, שנתפסה כעיר בעלת פערים חברתיים כלכליים ותשתיתיים. במסגרת הפרויקט איתרנו מס' שטחים פתוחים המקושרים לאספקטים שונים של העיר כגון: צירי המסחר שלה, דרכי תנועה ראשיות, העבר העשיר שלה והפערים התרבותיים והחברתיים שמתקיימים בה. .כל אלה משמשים כפוטנציאל לפיתוח עתידי של העיר שישלב שימושים שונים המייצרים מקום מפגש לכלל אוכלוסיית העיר כמו גם מקום תעסוקה, מסחר, תרבות ומגורים המשמרים את הקשר לעבר אך מגבשים את עתידה של לוד. להמשך קריאה


Back to the Center – אור לוי, אנסטסיה זיאבלוב, הודיה יקוטי, טוביאס דורינג1

הפרויקט עוסק בעיר לוד. לפרויקט שלושה עקרנות תכנון: עיר מהלכת, עיר גנים, מרכז עירוני. מטרת הפרויקט היא יצירת מקום עירוני, שוקק חיים, שבו ימומש הפוטנציאל התיירותי וההיסטורי, תוך שימוש במיקומה האסטרטגי למינופה של העיר. הפעולה הראשונית שנעשתה היא הגדלת צפיפותה של העיר, תוך תוספות בנייה, שטחים ירוקים, מרכזי מסחר. הגדלת הצפיפות תוביל להגדלת האוכ' וזו תוביל לקידום המסחר, התיירות והתודעה. השינוי נעשה ע"פ סכמה שמתארת קשר ישיר בין כול אזור ירוק למשנהו, חלוקת היררכיה ציבורית מובהקת (פרטי-סמי ציבורי- ציבורי), הגדרת אזורים (מגורים- מסחר) וקשרי הליכה רציפים בין כול אזורי העיר. השאיפה להשתמש במשאביה הקיימים של לוד ע"מ לקדם את העיר לאורבניות- יצרה את אזור התיירות במרכזה של עיר, בו רוב האתרים והמקומות הקדושים.

להמשך קריאה